#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דברים טובים שברכתן שהכל?	"דברים שאינם גדילים מן הקרקע כגון בשר, דגים, ביצים, חלב, וגבינה [ואם בירך בפה&quot;א על גבינה לא יצא (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;), והכה&quot;ח (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דיצא]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכין בורא כל בדברו?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דלשון בריאה שייך רק על דבר שמתחדש כל שנה ושנה אבל כל דבר שהוא בתמידיות כמו בעלי חיים שייך לשון הויה, כלומר הוא אמר ויהי [ועוד ביאר האבודרהם מפני שדברים אלו בעיקרם לא נבראו לאכול, ועוד שבכלל ברכה זו דברים שהתקלקלו קצת ואין נאה לומר עליהם שברא (פסק&quot;ת אות א&#x27;)]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים &quot;נהיה&quot;?	"בקמ&quot;ץ הוא לשון עבר, בסגו&quot;ל הוא לשון בינוני. החכמ&quot;נ (ברכות ל&quot;ח ע&quot;א) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל בסגו&#x27;&#x27;ל, והמג&quot;א (סי&#x27; קס&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, וכאן ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל בקמ&#x27;&#x27;ץ (עי&#x27; באה&quot;ט ס&quot;ק כ&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;, ופסק&quot;ת הע&#x27; 4)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת שעיפשה?	"אם נתקלקל לגמרי אינו מברך כלל [וה&quot;ה תבשיל שעיפשה], אבל אם נתקלקל קצת ברכתו שהכל (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ודוקא כשאוכל מצד שעיפשה אבל פשוט דאם אוכל מצד השני שברכתו המוציא (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ולגבי ברכה אחרונה מבואר בהרמב&quot;ם דמברך בורא נפשות, אולם הביה&quot;ל (ד&quot;ה ופת) הציע דזהו דוקא כשלא אכל כדי שביעה אבל אם אכל כדי שביעה כיון דקיי&quot;ל דאכילה ע&quot;י הדחק שמה אכילה צריך לברך בהמ&quot;ז מן התורה, וסיים וצ&quot;ע למעשה, והשבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; קס&quot;ו אות א&#x27;) ס&quot;ל דיברך בורא נפשות דאין בה שבח ארץ ישראל בכי האי גוונא (שערי הברכה פכ&quot;ג הע&#x27; 309), והקצות השלחן (סי&#x27; נ&#x27;) והגרי&quot;ז (מנחות דף כ&quot;ג) תרצו דאין עליו שם לחם, וכן הוא מפורש ברשב&quot;ם (ב&quot;ב צ&quot;ה ע&quot;ב) דאינו לחם, ויש נפק&quot;מ בדיעבד אם בירך המוציא עליו, דלפי הביה&quot;ל יש עליו שם לחם ויוצא בדיעבד אבל לפי הפשטות הרמב&quot;ם אין עליו שם לחם ואינו יוצא, ויש עוד נפק&quot;מ אם צריך ליטול את ידיו קודם אכילתו דלפי הביה&quot;ל הוי לחם וצריך נטילת ידים ולפי הרמב&quot;ם א&quot;צ נטילת ידים (שיעורים מרא&quot;י סורשר שליט&quot;א על ב&quot;ב צ&quot;ה)."	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נובלות?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;) דרש&quot;י פי&#x27; ששרפם בחמה, הערוך פי&#x27; דאינם מתבשלים על האילן אלא אח&quot;כ בסלים, והרמב&quot;ם פי&#x27; שנפלו מאיליהם קודם זמנם. הטור ורבינו ירוחם כתבו כהערוך, והשו&quot;ע כתב כרש&quot;י, והב&quot;ח כתב כהרמב&quot;ם [וכבר כתב הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;, ד&quot;ה שבשלם) דהשו&quot;ע לשיטתו דס&quot;ל דבשאר פירות אזלינן בתר שעת יציאה שהוא השיעור לשביעית א&quot;א לו לפרש כהרמב&quot;ם או כהערוך אלא כרש&quot;י דנתקלקלו אח&quot;כ], ולמעשה פסק הביה&quot;ל (שם) דעל כולם מברכין שהכל."	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על גובאי?	"מברכין שהכל [ולאפוקי מר&#x27; יהודה דס&quot;ל דאינו מברך עליהם כלל דהם באין על הקללה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על מלח?	"כן, כיון שיש בו קצת הנאה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ונראה דצריך ליהנות בדוקא דומיא דמים דשניהם אינם מזון והוו דוממים ואינו מברך על דומם אלא אם נהנה ממנו, וכן מצינו בשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) דמברך על ביצה חי אע&quot;פ שאינו נהנה ממנו רק מפני שמזין, משמע דאם אינו מזין אינו מברך עליו אלא אם נהנה ממנו}"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זומית?	"הטור פי&#x27; מי מלח, רבינו האי גאון פי&#x27; קצף העולה על רתיחת הקדירה, והערוך פי&#x27; מרק [בשר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על כמהין ופטריות?	"ג&quot;כ שהכל [כמהין גדילים משומן הארץ, פטריות גדילים על העצים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], מפני שהם גדילים מן האויר (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [ובדיעבד יוצא בבפה&quot;א (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;, כה&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;), וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; מ&quot;ב אות ג&#x27;)]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על תפוח האדמה?	"הסטייפלר (קריינא דאגרתא ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ח) הביא מגאון אחד לברך שהכל דהוי כמו כמהין ופטריות, והסטייפלר דחה אותו דשאני הכא דהוא נשרש בקרקע, והדברי יציב (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ב) הביא עוד סברא כיון שהוא ספק במ&quot;מ מפני שהוא מזין וסועד [כדמבואר לקמן בסי&#x27; ר&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה על)] וממילא יש לברך שהכל, אבל למעשה נוהגין לברך בפה&quot;א (מ&quot;ב דרשו סי&#x27; ר&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קורא?	"{נראה שהמציאות אצלינו הוא דרוב קורא שבא מ-Ecuador בקופסא בא מזן peach palm והוא אילן שיש בו כמו ארבעים ענפים של קורא ולאחר שחותכין הגדול בעבור הקורא שבו נתגדלו אחרים. ועוד יש לדעת שיש על אילנות אלו פירות ג&quot;כ, אבל אינו ברור אם רובן נטעי אדעתא דפירות או אדעתא דקורא [אבל פשוט דאילנות אלו נטעי אדעתא דקורא, ועוד פשוט דבעלמא רוב דקלים נטעי אדעתא דפירות]. אי אמרת דרובן נטעי אדעתא דקורא, נראה דתלוי במח&#x27; ראשונים מהו הברכה על סוכר, דלפי הגאונים וצד השני בבה&quot;ג פשוט דהוי בפה&quot;א כמו סוכר [דאם סוכר לאו פירא הוא כמו עלין שבצלף כ&quot;ש דקורא לאו פירא הוא], ולפי הרא&quot;ש ותוס&#x27; דס&quot;ל סוכר הוי בפה&quot;ע יש לדון בקורא דמצי למימר דה&quot;נ ברכתו בפה&quot;ע אבל מבואר מרבינו ירוחם (נתיב ט&quot;ז ח&quot;ב) דאינו דומה לסוכר, דדוקא בסוכר ברכתו בפה&quot;ע דנחשב כפרי היוצא מן העץ אבל קורא דנטעי אדעתא דהכי ברכתו בפה&quot;א דאוכל האילן גופה. ואי אמרת דרובן נטעי אדעתא דפירי [או אזלינן בתר דקלים בעלמא] ירדו חד דרגא, וברכתו יהיה שהכל, ולפי הצד דברכתו ראוי להיות בפה&quot;ע ירדו לבפה&quot;א [וכמו שהביא המ&quot;ב (לעיל סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב) בשם תשובת הרשב&quot;א לגבי פלפלין דאע&quot;פ שרובן נטעי אדעתא לאוכלה יבש, מ&quot;מ מקצת בני אדם אוכלים אותה רטוב וא&quot;כ ברכתו בפה&quot;א] כנלענ&quot;ד. (וע&quot;ע בוזאת הברכה בירור הלכה סי&#x27; ל&quot;ו)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על 1) קטניות 2) ושרביטיהן?	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דתלוי על הזן, בגינות נטעי אדעתא לאוכלם חי וברכתן בפה&quot;א אבל בשדות נטעי אדעתא שיתייבשו ולבשלם וברכתם שהכל כשהם חיין, אבל האבן העוזר ס&quot;ל דלעולם הברכה על הקטניות בפה&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) רצה להביא ראיה מחטה דברכתה בפה&quot;א, אבל דחה ע&quot;פ הביה&quot;ל לעיל דשאני התם שהוא מוכן למזון, וכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) דנוהגין כהאבן העוזר דמברכין בפה&quot;א על כל קטניות 2) הט&quot;ז (שם) ס&quot;ל דבשל גינה ברכתן בפה&quot;א, והאבן העוזר ס&quot;ל דלעולם ברכתן שהכל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דאם מברך על הקטניות פוטר את השרביטין [שהם טפל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] אבל אם צריך לברך על השרביטין יש לברך שהכל, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;)."	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שקדים מתוקים כשהם קטנים ורכים?	"ברכתן שהכל [ואע&quot;פ שלאחר שיצאו לפי השו&quot;ע הוי כגמר פרי, מ&quot;מ אוכלים הקליפה ולזה לא נטעי אינשי אדעתא דהכי כלל (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שחת?	"שהכל, והוא תבואה שלא הביאה שליש (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) [והעטרת זקנים כתב דאם גדל בשדה ברכתן בפה&quot;א והוא כמעט גמ&#x27; מפורשת ותוס&#x27; בעירובין (כ&quot;ח ע&quot;ב), והמגן גיבורים אינו מחלק, ע&quot;ש איך מדחה הראיה מהגמ&#x27; ותוס&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות האדמה שלא נגמרו גידולם?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) הוכיח משחת דברכתו שהכל, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) אע&quot;פ שבפירות האילן משיוציאו הוו כגמר הפרי מ&quot;מ בפירות האדמה גרוע טפי וצריכים לגדל יותר, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דאין חילוק ביניהם וגם בפירות הארץ משיוציאו ברכתו בפה&quot;א, ושחת שלא הגיע שליש הוי כאילו לא יצאו, {והעיקר כהמג&quot;א ומ&quot;ב}."	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קרא חיה?	"ברכתן שהכל שהוא טוב מבושל יותר מחי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ולפי מש&quot;כ השו&quot;ע לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב) צ&quot;ל דרוב בני אדם אין אוכלים אותם חיים אלא מבושלים}"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קמח?	"ברכתן שהכל על כל ה&#x27; מינים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) דאית ליה עילויא אחרינא (גמ&#x27; ברכות ל&quot;ו ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) [ואפי&#x27; של שערי אע&quot;פ שהוא קשה לתולעים שבמעיים ואע&quot;פ שאמרינן דאינו מברך על שמן זית דמזקי, י&quot;ל דהכא אינו מזיק אלא לאחר זמן א&quot;נ אינו מזיק ודאי א&quot;נ למעשה יש לו הנאה ממנו {ורוב בני אדם אין אוכלים חיטין אלא מטוחן ולכו&quot;ע להוי בפה&quot;א אלמלא הסברא דאית ליה עילויא אחרינא}] "	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכים בפה&quot;ע על שכר מתמרים כשאר מי פירות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא ג&#x27; תירוצים:&lt;br&gt;1) תי&#x27; הב&quot;ח דלא נרגיש טעם התמרים במים אלא יש בה טעם אחר&lt;br&gt;2) המהר&quot;ם מרוטנבארק תי&#x27; דבשכר המים צלולים ולא דמי למי פירות שהמים עבים [וכעין זה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מפני שהוא עומד לשתיה, והוסיף הב&quot;י דאין כאן כי אם טעם בעלמא]&lt;br&gt;3) העולת תמיד תי&#x27; דנתבטלו בששה חלקים של מים [והשיג עליו המג&quot;א דזה לא נאמרה אלא ביין]"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעורין שמבשלים בעבור חולה?	"ברכתו שהכל (תשובת הרא&quot;ש, ב&quot;י) [וע&quot;ע בשע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) דיש שכתבו שהרמב&quot;ם חולק], וחולה לאו דוקא, אלא העיקר הוא אם כוונתו להמים או להשעורין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על עשבי דדברא?	הוו כמו אילני סרק דאם הם מרים ברכתן שהכל, ואם הם מתוקים ברכתן בפה&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח - י&quot;ט) [ובזה מיושב קושיית הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מכמהין ופטריות שגדילין בפנ&quot;ע וברכתן שהכל רק מפני שיונקין מן האויר, דשאני התם שהם טובים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)]	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבלינים?	"אם הם ראוין לאכילה קצת אבל לא נטעי אדעתא לאוכלם בפנ&quot;ע יברך עליהם שהכל [בין ברטובין בין ביבשין בין כשהם מרוקחים בדבש], ופלפל אינו ראוי לאכילה כלל כשהוא יבש ולפיכך אינו מברך כלל עליו אבל כשהוא רטוב יש אוכלים אותה בפנ&quot;ע ולפיכך ברכתו בפה&quot;א (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי תבלינים?	"כיון שעבידי לטעמא ברכתו בפה&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) {ואע&quot;פ שהתבלין גופה שהכל אינו קשה דזהו תכליתם, ולא דמי למי פירות שכתב הביה&quot;ל (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;, ד&quot;ה על) דאם הפרי שהכל כ&quot;ש המים שהכל דהתם מיירי כשרוצה לראות המים כהמשך מפרי}, אבל הקשה התהלה לדוד (סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) הרי מברכין שהכל על תה, ורצה ליישב דהתם משקה הוא אבל הכא הוא נותן טעם לאוכל (מ&quot;ב דרשו) {אבל המ&quot;ב כתב &quot;מימיו&quot; בפה&quot;א, אלא י&quot;ל דתה אינו טעם חזק כ&quot;כ כמו זה שנותן הרבה תבלינים לתוך המים א&quot;נ י&quot;ל דתה הוא משקה אבל מי תבלינים הוי מין אוכל, וכגון שטובל פתו בתוכו}"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על חרדל?	אע&quot;פ שראוי להיות בפה&quot;א, כיון שהוא תבלין ואין דרכו לאוכלו בפנ&quot;ע צריך לברך עליו שהכל (וזאת הברכה לוח הברכות, שערי הברכה פכ&quot;ג)	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על חומץ 1) בעין 2) כשהוא מעורב במים?	"1) אינו מברך עליו כלל שהוא אזוקי מזיק, ודוקא כשהוא חזק שמבעבע כשמשליכין אותה על הארץ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ולפי הרבינו יונה והאשכול לעולם צריך לברך עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), ולפי הרבינו יונה כיון שאם שתה הרבה חייב ביוה&quot;כ צריך לברך אפי&#x27; על מעט, ולפי האשכול משום שנהנה אע&quot;פ שאינו משיב דעתו] 2) שהכל"	סימן רד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ריחיה חלא וטעמיה חמרא?	"מברך בפה&quot;ג [וסימן לדבר זיל בתר טעמא (פרישה ס&quot;ק א&#x27;)], ובטבעו הריח נתקלקל תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן רד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עליו קרום לבן?	אע&quot;פ שברכתו בפה&quot;ג אין מקדשין עליו (ב&quot;ח, עטרת זקנים)	סימן רד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעמיה קצת כחלא?	ר&quot;ת ס&quot;ל דכיון דהוא ספק אם הוא יין או חומץ יש לברך שהכל מספק אם מקצת בני אדם נמנעים ממנו [אבל כיון שיש ספק בברכה אחרונה צריך לשתות יין ולכוין לפטרו], והספר התרומה [לפי הבנת הביה&quot;ל (ד&quot;ה כל), דלא כמחה&quot;ש] ס&quot;ל דאע&quot;פ שהוא ספק לגבי יין נסך מ&quot;מ לגבי ברכה ברכתו שהכל בודאי, והשו&quot;ע פסק כהספר התרומה {וממילא לא צריך להחמיר לשתות יין} [ודלא כהמחה&quot;ש דס&quot;ל דהספר התרומה היה מסופק ג&quot;כ בברכתו וכר&quot;ת, וממילא יש ספק לגבי הברכה אחרונה (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל)]	סימן רד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין צמוקים שנתקלקלו קצת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דאינו שייך לגדרים אלו אלא מיד שנתקלקל מעט ברכתו שהכל"	סימן רד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השותה יין משמרים, מהו הברכה?	"כתב השו&quot;ע שיברך בפה&quot;ג, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) אע&quot;פ שהשמרים אזוקי מזיק מ&quot;מ הוא שותה רק הלחלוחית מהם [ואפשר דזהו נמי כוונת המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) במה שכתב דהוא ראוי לשתיה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) משמע דס&quot;ל דמיירי כשנתן מעט מים."	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנותן מים על שמרים 1) נתן ג&#x27; ומצא ג&#x27; 2) נתן ג&#x27; ומצא ד&#x27; 3) נתן ג&#x27; ומצא ג&#x27; ומחצה 4) נתן ג&#x27; ומצא ג&#x27; וג&#x27; רבעי, מהו ברכתו?"	"1) שהכל 2) בפה&quot;ג 3) מח&#x27; תנאים (ב&quot;ב צ&quot;ז ע&quot;ב) בין רבנן ואחרים, וקיי&quot;ל כרבנן דברכתו שהכל, ואפי&#x27; אם יש בו טעם יין אין זה אלא קיוהא בעלמא 4) רע&quot;א הביא מח&#x27; ראשונים בזה, הרשב&quot;א ס&quot;ל דברכתו בפה&quot;ג [דס&quot;ל דיין בטל בששה בדוקא], והר&quot;ן ס&quot;ל דברכתו שהכל [דס&quot;ל דבטל בארבע], והשו&quot;ע פסק כהר&quot;ן דכל זמן שיש פחות מרביעית יין ברכתו שהכל [ורע&quot;א ס&quot;ל בדעת השו&quot;ע דצריך להחמיר לגבי הברכה אחרונה וישתה יין לצאת מידי ספק, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) סותם דיברך אחריו בורא נפשות, וצ&quot;ע קצת (ר&quot;י באק)]"	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דיין בטל בששה?	"הרמ&quot;א כתב דיין בטל בששה, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דביין גמור בטל בששה [כדאשכחן בגמ&#x27; ע&quot;ז ע&quot;ג ע&quot;ב], משא&quot;כ בלחלוחית השמרים שאינו יין גמור בטל בפחות מרביעית יין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט וס&quot;ק ל&quot;א), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) מיישב הענין דכל מקום ומקום קובע מה נחשב יין, ובזמן הש&quot;ס תפסו שיין הוא רביעית אבל יש מקומות שהיו תופסים יין אחד מששה ולגבי יין נסך החמירו עד קצה האחרון להחמיר שאינו בטל עד שיהא ששה חלקים מים כנגדו אבל יותר משיעור זה אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם, וזהו כוונת הרמ&quot;א."	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין צמוקים?	כיון שנהגו לשרות הצימוקים תחילה כבר מעורב בו הרבה מים וכשנותן עוד מים לתוכו בודאי נתבטל כח היין שהיה בו בתחילה (שע&quot;ת ס&quot;ק י., מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביינות שלנו?	"אינם חזקים כ&quot;כ ובטלים אפי&#x27; ברביעית יין, וצריך לשער כפי המקום (רבינו יונה, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) [ולא אמרינן טעם כעיקר ביין אלא נחשב כקיוהא בעלמא (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) כתב דנתקלקלין במעט מים {ולמעשה כבר כתבנו (לעיל סי&#x27; ר&quot;ב) דצריך ליזהר שיהיה רוב יין לחוש שמא אינו דרך מזיגה, ע&quot;ש}"	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי מיץ ענבים משוחזר, מהו הברכה על 1) הרכז גופה 2) על המיץ ענבים משוחזר כשהוא רוב מיץ ענבים 3) על המיץ כשהוא רוב מים?	"1) אע&quot;פ שהב&quot;י (סי&#x27; ר&quot;ב) כתב שאירופי ברכתו שהכל, אין זה דומה להרכז וברכתו בפה&quot;ג [דלא כאור לציון דדימה זה לאירופי] (מנח&quot;י ח&quot;ח סי&#x27; י&quot;ד, מנח&quot;ש סי&#x27; ד&#x27;, יין הטוב סי&#x27; ז&#x27;) [אבל אין זה ראיה ממש ליין קרוש מחמת קור דיש לחלק ביניהם] 2) זהו כמו מיץ ענבים מ&quot;קדם&quot; שיש בו רוב מיץ ענבים ממש ועוד מוסיפין רכז ומים כדי שיגיע לטעם מתוק ושוה, ופשוט שברכתו בפה&quot;ג דהרי יש בו טעם יין [והטעם בא ע&quot;י הרכז דכבר ביארנו שברכתו ג&quot;כ בפה&quot;ג], ואע&quot;פ שגם צריך להיות דרך מזיגה מ&quot;מ כבר כתבנו (לעיל סי&#x27; ר&quot;ב בשם הפמ&quot;ג) דאם יש בו רוב יין מהני אפי&#x27; כשאינו דרך מזיגה [ואע&quot;פ שרשז&quot;א מצדד דאין המים מצטרף לשיעור יין היינו דוקא כשהוא רוב מים אבל ברוב יין מבואר בהל&#x27; פסח (מ&quot;ב סי&#x27; תנ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ד) דהמיעוט נתהפך לרוב] (יין הטוב סי&#x27; י&quot;א), אכן במיץ ענבים light לפי רשז&quot;א יש לדון אם יש בו טעם יין ויתכן דס&quot;ל דברכתו שהכל אע&quot;פ שיש בו רוב מיץ ענבים ממש 3) כבר כתבנו שצריך ב&#x27; תנאים, טעם יין ודרך מזיגה של יין, ובמיץ ענבים כזה יש בו טעם יין [שהרי מחזירין אותו כמו מיץ ענבים רגיל, ועל כן מותר להם לכתוב על הבקבוק שהוא 100 אחוז מיץ ענבים], וגם הוא דרך מזיגתו כל זמן שאין בו ששה חלקים מים כנגדו, א&quot;כ הוי יין וברכתו בפה&quot;ג, אולם לגבי ברכה אחרונה רוב פוסקים ס&quot;ל דהוי כיין גמור ומצטרף לשיעור רביעית, אבל חידש רשז&quot;א (מנח&quot;ש סי&#x27; ד&#x27;) דדוקא ביין גמור אמרינן דהמים מצטרף לשיעור ולא במיץ ענבים שאין בו חשיבות אלא מפני שהיה ראוי להיות יין, אבל הקשה על עצמו מיין צימוקים שמבשלים אותם ומברך עליו מעין שלש, ותי&#x27; רשז&quot;א דהתם ע&quot;י הבישול מצטרף להיות כיין, וא&quot;כ אמר ר&#x27; אליהו גרסטן בשם הגר&quot;י בעלסקי זצ&quot;ל דה&quot;ה במיץ עבנים המצוי בימינו ג&quot;כ מבשלים אותם ומצטרף לשיעור (יין הטוב סי&#x27; ט&#x27;) {ועוד, אי אמרינן דא&quot;צ התנאי דשמחה וסגי בתנאי דמסעד סעיד לחוד א&quot;כ מיץ ענבים הוי ממש כיין ופשוט דמצטרף המים}"	סימן רד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותן מים לתוך חרצנים שנדרכו ברגל?	"כיון שיש הרבה יין בתוכם יש להם שתי קולות, א&#x27; דינם כיין גמור ואינם בטלים אלא אם יש ששה חלקים של מים כנגדם [ודוקא בדליכא ששה חלקים של מים כנגד החרצנים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)], ב&#x27; אפי&#x27; אם נתן ג&#x27; ויצא פחות מג&#x27; מברכין עליהם בפה&quot;ג דאמרינן דהמים נכנסין לתוכו והיין יצא, ודוקא כשיש בו טעמו וריחו של יין (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ונראה דהא דצריך ריחו של יין היינו מתחילה, אבל לאחר שהוא יין גמור, לא הפסיד השם יין עד שנתקלקל טעמו לבד}"	סימן רד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן מים על חרצנים של צמוקים?	"לא עדיפי מצמוקים גרידא ובעי נתן ג&#x27; ויצא ד&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלא) [ועי&#x27; ביד אפרים דיש מח&#x27; כיצד משערין הצמוקים, קודם שנתפחו או אחר שנתפחו (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב תאנים בתוך היין, לגבי 1) ברכה ראשונה 2) ברכה אחרונה?	"1) התאנים נותנים כל כחם לתוך היין והוי כמו שכר תאנים וברכתו שהכל [ואע&quot;פ שאין מקדשין בה, מ&quot;מ יכול להבדיל בה אם הוא חמר מדינה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין)], ואפי&#x27; ברוב זגים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) [ואפי&#x27; כשבאים מחרצנים של צמוקים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין)] 2) המג&quot;א (שם) מסתפק בדעת הרא&quot;ש אם צריך לברך &#x27;&#x27;על הפירות&#x27;&#x27; עליו (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז), אבל פשוט להתשב&quot;ץ (שמובא בשעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג, וכן הוא מסקנת המג&quot;א) דאינו אלא כמשקה דשכר תאנים, אמנם עדיין יש להסתפק אם צריך לברך על הגפן או בורא נפשות, ומש&quot;ה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ט) לכתחילה ישתה רביעית יין ויכיון לפטור משקה זה [ומכאן מבואר דס&quot;ל להמג&quot;א דלפי הרא&quot;ש דהמבשל פירות צריך לברך בפה&quot;ע על מימיהם, דינם כאוכל ואינם נפטרים בברכת על הגפן, ודלא כפמ&quot;ג לעיל (א&quot;א סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)]"	סימן רד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לברך שהכל על שתיית מים?	"כל שהחיך נהנה מהמים, דאז מסתמא הוא צמא קצת (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד) [ואפי&#x27; אם שותה ג&quot;כ לרפואה צריך לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)]"	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי א&quot;צ לברך עליו?	כשחנקיה אומצא או כששותה בבקר לרפואה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) או להצטרף לזימון לפי המג&quot;א או כשיש לו ספק ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה השותה)	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה מים לעזור האוכל?	"אם הוא לשרות האוכל במעיו צריך לברך [כגון ששתה אחר בהמ&quot;ז] (ביה&quot;ל ד&quot;ה השותה), אבל אם שותה כדי להוריד המזון למקומו אינו מברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה חנקתיה) {ויש לפרש דכשמשתמש במים כדרך אמצעי בעלמא אינו מברך, אבל כשהוא בא לשרות הרי הוא משתמש בהמים גופה והוי כצמאו וצריך לברך, ולפי&quot;ז אפי&#x27; אם שותה חמין לחממו מברך עליו, וכן שמעתי מגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א [וע&quot;ע שנות אליהו ברכות (פ&quot;ו)}"	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתחילת שתייתו היה צמא אבל קודם ששתה רביעית תו לא צמא לשתות עוד?	כיון שלא שתה רביעית מחמת צמאו אינו מברך ברכה אחרונה (גר&quot;א באמרי נועם ברכות מ&quot;ה ע&quot;א, וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה כדי שלא יצמא אח&quot;כ?	"הא&quot;א מבוטשאטש מסתפק בדבר זה, והשבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; מ&quot;ב, ח&quot;י סי&#x27; מ&quot;ב אות י&quot;ב) ס&quot;ל דצריך לברך, אבל הדעת תורה למהרש&quot;ם וריש&quot;א והחוט שני ס&quot;ל דאינו מברך {וכן סותם הפסק&quot;ת (אות ט&quot;ו) והוזאת הברכה (פי&quot;ב אות י&quot;ג), וכן מסתבר} (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו, שערי הברכה פי&quot;ח הע&#x27; ע&quot;ז)"	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מרגיש יובש בפיו?	{נראה דצריך לברך שהרי החיך נהנה מהמים וכגון בשעה שהוא מדבר הרבה, ואינו דומה לאמצעי גרידא, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו, ומ&quot;מ אם רק פיו יבש ולא הגרון (כגון שהוא אצל הרופא שיניים) [והא ראיה די לו ליתן המשקין לתוך פיו ולפלטם], בודאי אינו מברך על המים}	סימן רד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששותה שאר משקים?	"אפי&#x27; כששותהו לרפואה צריך לברך עליהם כיון שהחיך נהנה מהם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) [אבל סעלצע&quot;ר הוי כמים (כך שמעתי הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)], ואפי&#x27; אם אינם טובים אבל כל זמן שאינם רעים מברך עליהם כשנהנה מהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז) [ואפי&#x27; אם אינו נהנה ממש אלא שניזון ממנו ג&quot;כ מקרי הנאה (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ז)] {ונראה דהא דאמרינן דצריך הנאת חיך היינו לאפוקי אם הם רעים אבל אם סתם אינו נהנה מהם צריך לברך עליהם אם הם מזינים לו, וא&quot;כ צ&quot;ע מדוע אין נוהגין לברך על בליעת כדורים וכדומה אם יש בהם דברים המזינים, ויתכן שבאמת יש להם טעם מר וא&quot;כ לא יהנה מהם אם היה אוכלם כרגיל} [ומ&quot;מ המשקה טפל להאוכל ואם כוונתו היתה עליו כשבירך על האוכל א&quot;צ לברך על המשקה (משנה ערוכה פ&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;)]"	סימן רד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אנסוהו נכרים לאכול?	"כתב הרא&quot;ה דאע&quot;פ שנהנה ממנו אינו מברך עליו, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) דכאן אנסוהו על האכילה גופה {וכגון שמלעיטין אותו בע&quot;כ (מאמר מרדכי, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), וקצת משמע נמי מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט), אמנם מהשעה&quot;צ גופה מבואר דס&quot;ל דאפי&#x27; אם לא הלעיטו אותו ממש אלא הכו אותו וכדומה נמי בכלל אנסוהו נכרים, וכן מבואר ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;), וצ&quot;ב מאי שנא מרפואה, וי&quot;ל דברפואה למעשה הוא רוצה לאכול המאכל משא&quot;כ באנסוהו נכרים הוא רק רוצה לשמוע לקולם ואגב רצונם הוא לאכול דבר זה משא&quot;כ בחולי ע&quot;י אכילת המאכל הוא מתרפא (כך שמעתי מר&quot;מ דייוויס)} לא שייך לחייבו לברך על ההנאה. אכן, הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) ס&quot;ל דזהו דומה לאכילה ביוה&quot;כ דקיי&quot;ל דצריך לברך, ולא ניחא להו החילוק בין אנסוהו אחרים לאנסוהו שמים, [ותי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&#x27;) דנהי דהרא&quot;ה גופה ס&quot;ל דאינו מברך אפי&#x27; ביוה&quot;כ, מ&quot;מ הרמ&quot;א מכריע לחלק דביוה&quot;כ צריך לברך דליכא אונס על האכילה גופה משא&quot;כ באנסוהו נכרים], ולמעשה הכריע החיי&quot;א דאין לברך כשאנסוהו נכרים אבל כשאכל פת כדי שביעה צריך לברך בהמ&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) {ואפשר דלעולם ליכא מח&#x27; בין הרמ&quot;א ושארי אחרונים, דהרמ&quot;א מיירי כשאנסוהו לאכול ומש&quot;ה אינו מברך, משא&quot;כ שארי האחרונים מיירי כשאמרו לו שיהרגנו אם אינו אוכלו והוא בוחר לאכול דאין זה אונס ממש על האכילה ומש&quot;ה צריך לברך, אבל זהו דוקא אם נפרש כמ&quot;ש המאמר מרדכי לעיל, אבל לפי מה שביארנו בדעת המ&quot;ב על כרחך פליגי}"	סימן רד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אנסוהו לאכול מצה?	"קיי&quot;ל דיצא אע&quot;פ שאנסוהו על האכילה גופה, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ח) דיצא ידי מצוה אבל אינו יכול ליתן הודאה על זה א&quot;נ כיון שהוא מצוה מסתמא נתרצה לקיים מצותו ע&quot;ד הרמב&quot;ם בהל&#x27; גירושין, ונפק&quot;מ יהיה לגבי בהמ&quot;ז, דלפי טעם ראשון לא יברך בהמ&quot;ז משא&quot;כ לפי טעם שני [ועוד נפק&quot;מ בברכה ראשונה, וגם בברכת על אכילת מצה (הליכות שלמה פסח פ&quot;ט דבר הלכה אות צ&quot;ב, מ&quot;ב דרשו) {ויש לדון בזה דאולי לא נתרצה אלא לאחר שאכלו}]. "	סימן רד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באם שכפאה את בנה לאכול סעודתו?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; קצ&quot;ו בשם שערי הברכה (פי&quot;ג הע&#x27; כ&quot;א) דכיון דכפאו מפני שהוא רעב ואח&quot;כ הוא נהנה בודאי צריך לברך {ויתכן דזהו דוקא כשלא קץ עליו והוי כמו השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) דלמעשה הוא מזין לו אבל אם הוא קץ עליו לכאורה לא יברך}"	סימן רד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שיש בו סכנה שצריך לאכול?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דהוי כמו אכילה ביוה&quot;כ [ודלא כהב&quot;ח דרצה לחלק בין יוה&quot;כ שהוא זמן של איסור לדברים האסורים שהם ממש דברים האסורים (מחה&quot;ש)] ובין כשאוכל דברים המותרים בין כשאוכל דברים האסורים צריך לברך עליהם שהרי הוא רוצה להתרפאות במאכל ומשתה זו והוי כאכילה שיש בו הנאה, חוץ מדבר שהוא קצה בו ואינו נהנה כלל ממנו דאינו מברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) [ודלא כהפנים מאירות דס&quot;ל דאינו מברך על שום דבר איסור אפי&#x27; במקום סכנה, דהרי הרבה אחרונים חולקים עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)]"	סימן רד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל דבר שאינו אוהב?	"השדי חמד (אסיפת דינים מערכת ברכות סי&#x27; א&#x27; אות ל&quot;ג, מ&quot;ב דרשו) הביא ראיה משו&quot;ע לקמן (סי&#x27; תע&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) דאפי&#x27; מי ששונא יין או שהוא מזיקו חייב לשתותו לקיים מצות ד&#x27; כוסות, ומסתימת הפוסקים משמע שמברך עליו בפה&quot;ג, ואפי&#x27; כשהוא מזיקו ביאר רשז&quot;א (מנחת שלמה סי&#x27; י&quot;ח אות ז&#x27;) דהוא משבח הקב&quot;ה דהזמין לו יין לקיים מצותו {אבל אם קץ בה לכאורה אין לברך עליו, וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ח)}"	סימן רד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על דבש דבורים?	"אע&quot;פ שיש מח&#x27; ראשונים מהו הברכה על דבש תמרים, כו&quot;ע מודו דהברכה על דבש דבורים הוא שהכל דאע&quot;פ שאוכלים פירות מ&quot;מ אין טעם הפירות נרגש כלל בהדבש (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן רד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ורדים המעורבין בדבש?	הטור רצה לומר שיברך עליו שהכל דס&quot;ל דהדבש עיקר [ויש עוד סברא דהורד אינו פרי כלל (ב&quot;י, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&quot;ז)], אבל הביא מחביריו דס&quot;ל בפה&quot;א ומבטל דעתו להם, ואע&quot;פ שגידל על העץ מ&quot;מ העיקר הוא הזרע והפרחים הם העלים (כל בו, ב&quot;י), והדבש בא להכשיר הורד לאכילה, וכגון שלא נפסד צורתו לגמרי (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב - כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב - נ&quot;ג) {אמנם, בזה&quot;ז אין אוכלים ורדים ואינם פרי כלל, ברכתו שהכל, וכמ&quot;ש השע&quot;ת (שם) (ר&quot;י באק)}	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם מערב בשמים כתושים בתוך הדבש?	אם העיקר הוא הדבש שהכל, ואם העיקר הבשמים בפה&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועל)	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שקדים המחופין בסוכר?	"בפה&quot;ע דהשקדים עיקר (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי ל&quot;א) כתב לגבי צימוקים מצופים בשוקלוד דצריך לברך ב&#x27; ברכות, ועדיף לברך על פרי אחר [ויש עדות מהרב משה פרידמאן שליט&quot;א דמה שכתב באג&quot;מ דצריך לברך ב&#x27; ברכות היינו צימוקים שאינם מצופין בהרבה שוקלוד אבל מה שמצוי בזמנינו שהם מצופין בהרבה שוקלוד פשוט דברכתם שהכל], והכל תלוי מהו העיקר."	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על מאכל רפואה שאינו מאכל בריאים?	"הרמ&quot;א ס&quot;ל דלעולם ברכתו שהכל [אפי&#x27; בדבר שהוא מה&#x27; מיני דגן (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)] כדאשכחן בשתיתה כיון דעיקר הנאתו הוא הרפואה ולא הנאת החיך (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד), אבל הבדק הבית הביא מרוב הפוסקים דלעולם צריך לברך ברכה הראויה לה, והתם ברכתו שהכל משום שהוא רכה מאד (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) [והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) מדחיק לאוקמיה הרמ&quot;א כשאינם טובים לאכול, ודוחק הוא (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) דהו&quot;ל לפרש ולא לסתום, ועוד דא&quot;כ אין כאן ברכה כלל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב)], והערוה&quot;ש (שם) חושש להרמ&quot;א שצריך לברך שהכל בדוקא אם הוא דבר שאינו נאכל לבריאים {וכפשוטו משמע דעל כל מיני רפואה דיש להם טעם טוב שהחיך נהנה ממנו צריך לברך עליו, אכן שמעתי הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א בשם הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א דזהו דוקא כשהוא medicated food כגון שוקלוד שיש בתוכו תרופה אבל דבר שהוא תרופה בעצם אינו מברך כלל, אבל לכאורה צ&quot;ב קצת דהרי למעשה החיך נהנה ממנו}."	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שותה ביצה חי לצחצח הקול, האם צריך לברך?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך לברך מפני שנהנה במזונו, וכ&quot;כ הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; נ&#x27; סעי&#x27; ח&#x27;) והכה&quot;ח (ס&quot;ק א&#x27;), ודלא כדעת תורה למהרש&quot;ם (סעי&#x27; א&#x27;) דהביא מספר החיים דאין לברך עליו (מ&quot;ב דרשו), ואם הוא קץ בו אין לברך עליו (שערי הברכה פכ&quot;ג) {לסיכום, כל דברים שאין לו תאוה להם אבל לא קץ בהם צריך לברך מפני שהם מזין לו חוץ ממים [ומלח], וממילא חנקיה אומצא אינו מברך על מים אבל מברך על שאר משקים, וזהו הטעם שמברך על ביצה חי, אבל אם הוא קץ בדבר אינו מברך עליו אע&quot;פ שהוא מזין לו, והא דאמרינן דברפואה דמברך רק אם החיך נהנה ממנו י&quot;ל דהיינו לאפוקי כשהוא קץ בדבר}"	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השותה קפה שחור לעורר את עצמו, האם צריך לברך?	נראה דאם הוא קץ בדבר אינו מברך אבל אם הוא רק אינו נהנה ממנו צריך לברך דהוא מזין	סימן רד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דאע&quot;פ שיש בו מחמשת מיני דגן, אפ&quot;ה ברכתו אינו במ&quot;מ?	"1) כשהוא לדבק&lt;br&gt;2) כשהוא ליתן ריח&lt;br&gt;3) כשהוא לצבוע התבשיל&lt;br&gt;4) כשהוא ל-texture [דלא חייבו חז&quot;ל לברך על זה [כמו לעיסה gum] אלא טעם שבולע]&lt;br&gt;5) {בענין דבר שאין בו ממשות כלל, מרמ&quot;א ליכא ראיה דהוא מיירי כשאינו מחמשת המינים אבל יש ראיה ממג&quot;א (סי&#x27; קס&quot;ח) לגבי יין שרף, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רי&quot;ב), ונראה דזהו דוקא בתוך משקה, אבל יש להסתפק כשהוא מעט בתוך אוכל ואינו ניכר כלל וכלל אלא שיש בו טעם [כגון Bagelnosh tuna fish] שיתכן דהוי כמו משקה וג&quot;כ בטל}"	סימן רד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתערובות שאין בה מחמשת מיני דגן?	"אזלינן בתר רוב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ז) פסק כהרמ&quot;א דלא בעינן רוב אלא צריך שיהיה בהם חשיבות ולא מועטים"	סימן רד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מסופק איזה ברכה לברך?	"כתב הב&quot;י בשם הגהות מיימוניות דיכול לברך שהכל לכתחילה [לאחר שלמד (מחה&quot;ש)], אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דעדיף טפי לפטרו בתוך הסעודה, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&#x27;) [ובספק בפה&quot;ע או בפה&quot;א יברך בפה&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח)], וקמ&quot;ל דלא אזלינן בתר רוב דעות ואפי&#x27; אם הדעה של שהכל מיעוטה מדיעות העץ והאדמה אפ&quot;ה מברכין שהכל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ח) {וכן משמע מרמ&quot;א לעיל סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ז&#x27;}, וע&quot;ע בכה&quot;ח (סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)."	סימן רד סעיף יג		
